אמיר דרורי ז"ל

אמיר דרורי, בן אלה ואמנון דרורי, גדל בפרדס חנה.סיים את לימודיו במחזור הראשון של הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה כחניך המצטיין. בשנת 1955 התגייס לצה”ל ושירת בחטיבת גולני. בשנת 1956 במהלך מבצע קדש, לחם כמפקד מחלקת החבלה בגדוד 12 (ברק) בקרבות רפיח ובסיני. בהמשך שימש כמפקד פלוגה בגדוד 51.

במלחמת ששת הימים לחם כסגן מפקד גדוד 51  של חטיבת גולני בקרבות רמת הגולן, בין היתר בכיבוש תל עזזיאת, מוצב פלוגתי סורי מבוצר ברמת הגולן. במלחמת ההתשה היה דרורי מפקד גדוד 13, שלחם ברמת הגולן, בעמק בית שאן, בבקעת הירדן ובתעלת סואץ. בהמשך שימש קצין אג”ם בפיקוד הדרום בשנים 1970–1972, בשלהי מלחמת ההתשה, בסיני ובערבה, ובמהלך הלחימה בטרור ברצועת עזה, אותה הוביל באותה עת אלוף הפיקוד, אריאל שרון.

בשנים 1974–1972 פיקד על חטיבת גולני והוביל אותה בפעולות בלבנון, ובהן מבצע קלחת 4, ושנה לאחר מכן, במלחמת יום הכיפורים. דרורי פיקד על החטיבה בקרבות ההגנה והבלימה נגד הצבא הסורי בצפון רמת הגולן ובמרכזהּ ועל כוחות החטיבה שהשתתפו בהבקעה ובפריצה מעבר לקו הגבול. פיקד על החטיבה בקרב על החרמון ונפצע באורח קשה בחזהו  הוא שאמר ללוחמים, בתדרוך לפני הקרב: “יש חשיבות עליונה לכבוש מחדש את מוצב החרמון הישראלי משום שהוא העיניים של המדינה”. למרות פציעתו חזר לפקד על החטיבה במלחמת ההתשה במובלעת הסורית וברמת הגולן עד סמוך להסכם הפרדת הכוחות במאי 1974. לאחר מכן מונה למפקד חטיבה 11, ובשנת 1976 מונה למפקד אוגדה 36 (עוצבת געש) ברמת הגולן, בדרגת תא”ל.

אמיר דרורי היה ראש מחלקת המבצעים באגף המטה הכללי (1977) וראש מחלקת ההדרכה (1981–1978) בדרגת אלוף. בשנת 1981 מונה לאלוף פיקוד הצפון ונשא בתפקיד זה בעת מלחמת שלום הגליל, שבה פיקד על כוחות צה”ל בלחימה בכוחות אש”ף ובצבא הסורי. בתפקידו זה פיקד על 2 גייסות, 9 אוגדות ועוצבות נוספות, ובין היתר פיקד על כיבושם של ביירות, הרי השוף, ג’בל ברוך והבקאע. ב-1986 מונה לכהונת סגן הרמטכ”ל.

בקיץ 1988, לאחר סיום שירותו הצבאי ותקופת לימודים בבריטניה, מונה דרורי למנהל אגף העתיקות במשרד החינוך. דרורי הקים את רשות העתיקות, שהחלה בפעולתה בשנת 1990, וכיהן כמנהלהּ הראשון עד שנת 2000.

דרורי נפטר ב-12 במרץ 2005 מדום לב במהלך טיול בנגב עם חברים. בלכתו הותיר את רעייתו צילה, את ילדיו – גילי, דניה ואסא – ואת נכדיו.

על  שמו רחובות בחולון ובירושלים וכיכר בפרדס חנה. רשות העתיקות קראה על שמו את חפירות התיאטרון הרומי בטבריה. קיר הפסיפסים במסוף נתב”ג הוקדש לזכרו . “מלגת אמיר דרורי” מוענקת לתלמידי-מחקר עובדי רשות העתיקות. במרץ 2015, במלאת עשור לפטירתו, הוציאה רשות העתיקות חוברת לזכרו. הוקדש לו גן ארכאולוגי במפקדת פיקוד הצפון.

במהלך שירותו עוטר בעיטור העוז:

פיקד בפשיטה על חירבת תאופיק, כאשר הכוח המוביל נתקל במארב, פיצל את שאר כוחו ונע במהירות למקום החסימה שנקבע לו. בדרכו נתקל בחיילי האויב ופגע בהם. בהגיעו הזיז את כוחו במהירות והודיע על השינוי לחסימות השכנות. בכך הוכיח שיקול מהיר ונכון ודבקות במשימה תוך גילוי תושייה, שמירה על בטחון אנשיו ומנהיגות בקרב.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז
ניסן תשל”ג אפריל 1973,
דוד אלעזר
רב אלוף, ראש המטה הכללי