אמנון ליפקין-שחק ז"ל

שחק נולד ב-1944 בתל-אביב ולמד בפנימייה הצבאית של בית הספר הריאלי בחיפה.
ב-1962 התגייס לחטיבת הצנחנים, שבה עשה את רוב המסלול הקרבי שלו. במלחמת ששת הימים שירת כסמג”ד בצנחנים. בגיל 24 מונה למפקד פלוגת הסיור “דוכיפת”, שעמה השתתף במבצע כראמה בירדן ב-1968.

שחק היה סגנו של מח”ט הצנחנים עוזי יאירי בקרבות בסיני במלחמת יום הכיפורים. ב-1977, בן 33 בלבד, מונה בעצמו למח”ט הצנחנים ופיקד על החטיבה במבצע ליטאני בלבנון, שנה מאוחר יותר. באותן שנים פיקד על שורת מבצעים נוספים של החטיבה בלבנון. במלחמת לבנון הראשונה שימש כמפקד אוגדה 162 וכעבור שנה מונה לאלוף פיקוד המרכז. הוא היה ראש אגף המודיעין במטכ”ל בין השנים 1986 ו-1991 , סגן הרמטכ”ל תחת אהוד ברק במשך ארבע שנים וב-1995 מונה בידי ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין לרמטכ”ל ה-15 של צה”ל.

בתקופתו כרמטכ”ל עמדו במוקד הלחימה בחיזבאללה באזור הביטחון בדרום לבנון ולצדה ההתמודדות עם הטרור הפלסטיני מהגדה ומהרצועה, כשהסכמי אוסלו עם הרשות הפלסטינית נקלעו לקשיים. שחק היה הרמטכ”ל הראשון שהתייחס למאבק בחיזבאללה כלחימה של ממש כנגד ארגון גרילה ודרש מהיחידות להתמקצע ולרכוש את הכישורים הדרושים להתמודדות עם הארגון השיעי.

במסגרת זו, שונתה המתכונת של אימוני היחידות, הוקמה יחידת אגוז של חטיבת גולני שהתמחתה בלחימה בדרום לבנון. תת-אלוף צ’יקו תמיר, בספרו “מלחמה ללא אות” על שנותיו של צה”ל בדרום לבנון, כתב כי שחק קבע שההתמודדות בלבנון היא “מלחמה ולא פעילות ביטחון שוטף” ובכך “שינה למעשה את הנחת העבודה של הצבא כולו”.

בשנת 1999 נבחר לכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת המרכז, שזכתה לשישה מנדטים. שחק מונה לשר התיירות, ועם התפטרות יצחק מרדכי כיהן במקביל גם כשר התחבורה. לאחר זמן מה פרש ממפלגתו וחבר לישראל אחת, בראשות אהוד ברק. לאחר כישלון ברק בבחירות לראשות הממשלה ב-2001, התפטר ליפקין-שחק מן הכנסת ומונה ליו”ר קבוצת תהל. ב-2003 השתתף בשיחות יוזמת ז’נבה, וחתם על ההסכם. משנת 2005 כיהן כחבר דירקטוריון בחברת התעופה אל על[45].

בעת מלחמת לבנון השנייה שימש ליפקין-שחק כיועץ לראש הממשלה אהוד אולמרט[46]. באוגוסט 2006, בעקבות המלחמה, הקים שר הביטחון, עמיר פרץ, ועדת בדיקה למלחמה בראשות ליפקין-שחק[47]. החברים בה היו יו”ר “טבע” אלי הורוביץ, והאלופים (במיל’) אילן בירן והרצל בודינגר. בטרם הספיקה הוועדה לפעול הודיע בודינגר על פרישתו ממנה מ”סיבות אישיות”. זמן קצר לאחר מכן פורקה ועדת שחק, והוקמה ועדת וינוגרד.

אמנון ליפקין-שחק נפטר בשנת 2012 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

במהלך שירותו הצבאי העונקו לו שני עיטורי עוז:

ביום ה-21 במרס 1968, בפשיטת צה”ל על כרמה פקד סרן אמנון ליפקין על כוח, שנקלע לשטח מוכה אש טנקים וארטילריה של האויב. סרן אמנון ליפקין המשיך בלחימה ובחילוץ נפגעים באומץ ובקור רוח, על אף התנאים הקשים בהם היה נתון הכוח שבפיקודו.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל”ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

בליל ה-9-10 באפריל 1973, בפשיטה על בנין החזית הדמוקרטית בבירות, פקד סא”ל אמנון שחק על הכח הפושט. בתחילת הקרב, נפגעו שלושה לוחמים, שהיו שליש הכוח הפושט, על שארית הכוח נפתחה אש, הן מהיעד עצמו (בניין בן שבע קומות) והן על-ידי מחבלים, שהגיעו מהסביבה הקרובה. למרות הנפגעים, אש האויב החזקה, וחוסר האפשרות לקבל סיוע מכוחות אחרים, התמיד סא”ל אמנון שחק בביצוע המשימה. הוא פינה את הנפגעים, השמיד את כח האויב ופוצץ את הבנין. במעשיו אלה, הוכיח מנהיגות מעולה, קור רוח, אומץ לב ותושייה למופת.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז תמוז תשל”ג יולי 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי