גד רז ז"ל

בן שמחה ושרה. נולד ביום י”ח באלול תשי”ב (7.9.1952) בתל אביב. למד בבית הספר היסודי ‘בלפור’, המשיך וסיים את לימודיו בגימנסיה ‘הרצליה’ שבתל אביב, במסגרת הפנימייה הצבאית.

גדי היה אהוב על חבריו, היה נער חביב על כולם, בעל הברקות והומור בלתי רגיל, צחוקו ושירתו הרועמים הדביקו וסחפו את כולם. היה מהבולטים במעצבי האופי המיוחד של הכיתה בגימנסיה.

בעת לימודיו בבית הספר היסודי הצטרף גדי לתנועת הנוער “בית”ר” כחניך. מילדות ינק חינוך ציוני לאומי בביתו, חינוך שהקנה לו ערכים שהיו נר לרגליו בכל אשר עשה. הוא הרבה לעסוק בספורט, במסגרת הפנימייה הצבאית, ולדברי חבריו היה שחקן כדורסל מעולה. גדי היה אופטימי באופיו, חייכן, ערני ופיקח – תכונות שהשרו אוירה נעימה על הסובבים אותו ובזכותן קנה לו ידידים וחברים רבים. יחסו לבני המשפחה היה חם ואוהב, הוא עזר להוריו בכל דבר והשרה אוירה שקטה ונעימה בבית.

את דרכו הצבאית התחיל גדי בפנימייה הצבאית וסיים אותה בין הטובים שבחניכים. בנובמבר 1970 הצטרף לקורס טיס, ומשלא עמד בדרישות הועבר, לבקשתו, לסיירת נבחרת שבמסגרתה מילא תפקידים מיוחדים וחשובים. גדי היה מאושר בתפקידו בצה”ל וביקש לעבור קורס קצינים. הוא סיים את הקורס בהצלחה והועלה לדרגת סג”מ. כעבור זמן הועבר לחיל ההנדסה בתפקיד של מ”פ והקדיש את כל כוחו, את כל מרצו ואת כל יכולתו לתפקידו החדש בהנדסה הקרבית, ואף הצליח בו מאוד.

במלחמת יום הכיפורים נטל חלק בצליחת התעלה ואף היה בין אלה שהעפילו לג’בל-עתקה. המלחמה פגעה בנפשו, היה עצוב ומדוכא, וימים רבים לא ידע את נפשו בעקבות התסכול ובעקבות זיכרון הקרבות הקשים. הוא המשיך לשרת ביחידתו כחייל בצבא הקבע והועלה לדרגת סגן.

ביום י”ב בתשרי תשל”ה (28.9.1974) נפל גדי בקרב, בהיתקלות עם מחבלים בהר-דב שבצפון, הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאיר אחריו הורים, אחות ואח.

בביקור תנחומים אצל משפחתו השכולה אמר מפקדו להוריו: “גדי היה דמות משובבת נפש, תוסס ומלא חדות חיים אך מיושב ומאוזן. הוא היה מסור, דאג לחייליו וגילה ערנות לכל בעיה מטרידה וכואבת”.