דניאל גורי ז"ל

בשנת 1974 עלה דני לדרגת סרן והמשיך להדריך ולהכשיר טייסי-קרב. שנה אחת לאחר מכן, הוא השתחרר מצה”ל ויצא לסייר בעולם. בשנת 1976 חזר דני לארץ, וחזר לטייסת הפנטומים שבה שירת לפני כן. אבל השאיפה ללימודים לא הרפתה ממנו. כעבור שנה אחת הוא שב וישב על ספסל הלימודים במכללת “הדסה” בירושלים למקצועות טכניים. הוא השתלם במגמת צילום טכני, סיים את לימודיו והחל לעבוד בתל-אביב בסטודיו לצילומי אופנה ופרסומת. כל השנים היה נושא הצילום האמנותי חביב עליו. כשנתיים הוא עבד בסטודיו, ובאותו זמן המשיך לעבוד במקצועו כטייס. הפעם כטייס-ריסוס בחברת “מרום”.

בשנת 1980 נשא דני לאשה את אופירה. בד בבד עם עבודתו האזרחית, הוא מילא את חובותיו לחיל-האוויר בשירות המילואים ותרם רבות לטייסת שלו. מפקדו סיפר עליו: “הוא התייצב לשירות מעל הנדרש בכל אחת מן השנים האחרונות, הוביל רביעייה בטייסת ושמר על רמה יפה במילואים”. בהמלצת מפקדו הועלה דני בעת שירותו במילואים, בשנת 1981, לדרגת רב-סרן. כשפרצה מלחמת שלום הגליל נקרא דני לשירות פעיל, על חלקו במלחמה זו סיפר מפקד הטייסת שלו: “דני לחם בהצטיינות, הוביל בכל סוגי המשימות בטייסת – בלא דופי”.

בראשית שנת 1982 חזר דני לשרת בצבא הקבע, תחילה בטייסת הפנטומים שבה שירת בעבר, ואחרי-כן כמפקד קורס האימון המבצעי של טייסי הקרב. מפקדיו אמרו עליו: “דני שקט וצנוע, ממלא תפקידיו בצורה מעולה ומסורה”.

ביום כ”ה באייר תשמ”ד (27.5.1984), ביום השנה הרביעי לנישואיו, היה דני בטיסת אימונים עם אחד מחניכיו מעל מישור הנגב. במטוס אירעה תקלה והשניים ניסו להיפלט ממנו, אבל לא הצליחו. המטוס התרסק, ואיתו דני וחניכו. בן 32 שנים הוא היה במותו.

דני הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ברחובות. הוא השאיר אחריו רעיה, בחודש השמיני להריונה, אם, אח ואחות. חודשיים אחרי נופלו נולדה בתו ונקראה על-שמו, דנה.