הרצל בודינגר

מפקדו ה-12 של חיל-האוויר, נולד בישראל ב-1943. עם גיוסו לצה”ל באוגוסט 1961, התנדב לקורס טיס וסיים אותו במגמת קרב. לאחר הקורס עבר קורס אימון מבצעי בטייסת אוראגנים, ואחריו שובץ בטייסת מטוסי מיסטר. בסוף 1963 הוצב בטייסת ווטורים ברמת-דוד, בסיס בו מילא במרוצת השנים מגוון רחב של תפקידים בטייסות השונות, ואף מונה למפקדו.
מנובמבר 1965 עד דצמבר 1967 מילא תפקידי הדרכה שונים בבית-הספר לטיסה של חיל-האוויר. את מלחמת ששת הימים עשה בודינגר בטייסת הווטורים כטייס מבצעי. הוא השתתף בתקיפת שדות התעופה בני-סואף ולוקסור במצרים וכן בתקיפת שדה התעופה העיראקי H-3 . במהלך תקיפת שדה התעופה בלוקסור נפגע מיכל הדלק הראשי של מטוס הווטור שלו מאש נ”מ מצרית. נזילת דלק חריפה הביאה בהמשך לכיבוי אחד המנועים. בודינגר המשיך להטיס את המטוס על מנוע אחד והצליח להגיע על טיפות הדלק האחרונות לשדה התעופה באילת ולנחות בשלום.

בדצמבר 1967 חזר בודינגר לבסיס חיל-האוויר רמת-דוד והוצב כטייס סדיר בטייסת הווטורים. כעבור זמן מה עבר לטוס בטייסת מיראז’ים, ובאפריל 1969 חזר לטייסת הווטורים כסמ”ט ב’. כעבור מספר חודשים מונה לסמ”ט א’ של הטייסת, ולאחר מכן מונה לסמ”ט א’ של טייסת המיראז’ים. באפריל 1972 מונה בודינגר למפקד טייסת ראשוני בבית-הספר לטיסה. במהלך מלחמת יום הכיפורים טס בודינגר על מיראז’ וזקף לזכותו הפלה של מיג-17 סורי. ב-9 באוקטובר 1973 שימש בודינגר כמוביל בטיסת פיטרול. באזור קוניטרה הבחין ברביעיית מטוסי מיג-17 סוריים. בודינגר נכנס בעקבות המטוסים לקרב אוויר בגובה נמוך בעומק סוריה, במהלכו ירה צרור מתותחי המטוס לעבר אחד המיגים. המיג התהפך והתרסק. ביומה האחרון של המלחמה התמנה בודינגר למפקד טייסת “הקרב הראשונה”, לאחר שמפקדה הקודם, סא”ל אבי לניר ז”ל, נהרג. באפריל 1974, כשהסורים פתחו בקרבות התשה, הוזנק בודינגר לקרב אוויר והפיל מיג-21 סורי באזור לבנון.

טייסת “הקרב הראשונה” היתה הראשונה לקלוט מטוסי כפיר בחיל-האוויר, וכך זכה בודינגר להיות הטייס שהטיס את מטוס הכפיר הראשון שמסרה התעשייה האווירית לחיל-האוויר ביום העצמאות במאי 1975. מאוחר יותר התמנה לראש ענף מטוסים במחלקת אמצעי לחימה, במטה חיל-האוויר. ביולי 1979 מונה למפקד בית-הספר לטיסה. בינואר 1982, קרוב לעשר שנים אחרי שעזב את בסיס רמת-דוד, חזר אליו בודינגר, הפעם כמפקד. הוא פיקד על הבסיס במהלך מלחמת שלום הגליל, בה נטלו מטוסי הבסיס חלק ניכר בפעילות המבצעית.
באוגוסט 1984 מונה בודינגר לראש להק אוויר, והועלה לדרגת תא”ל. כשנה מאוחר יותר מונה לראש מטה חיל-האוויר, וכיהן בתפקיד עד יולי 1987. לאחר-מכן יצא ללימודי תואר ראשון בכלכלה ובמינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. מאוחר יותר השלים קורס מינהל מתקדם באוניברסיטת הרווארד בארה”ב. בפברואר 1990 שימש כסגן צבאי למבקר מערכת הביטחון, ושנתיים אחר-כך, בינואר 1992, מונה למפקד חיל-האוויר, במקומו של אביהו בן-נון.

בין פעולותיו כמפקד חיל-האוויר יש לציין את רכישת מטוס הרעם ומסוקי הבלק-הוק, וכן את תקיפות חיל-האוויר במבצע “דין וחשבון” ביולי 1993 ובמבצע “ענבי זעם” באפריל 1996.
במבצע “ענבי זעם” אף יצא בודינגר לגיחת תקיפה בלילה בלבנון, שהיתה האחרונה מבין 451 הגיחות המבצעיות בהן השתתף במהלך שירותו. בודינגר ייזכר גם כמפקד חיל-האוויר שבתקופתו נפתח קורס הטיס בפני בנות, ביולי 1996, לראשונה לאחר כמעט 50 שנה.
ביולי 1996 העביר בודינגר את הפיקוד על החיל לאלוף איתן בן-אליהו, ומספר חודשים לאחר פרישתו התמנה לתפקיד נשיא חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות.

בין השנים 1998-2016 היה בודינגר נשיא ויו”ר דירקטוריון חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות, נשיא עמותת חיל האוויר, יו”ר דירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, יו”ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, יו”ר אוניברסיטת אריאל,חבר בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית להנדסה ירושלים, חבר בוועד עמותת הבוגרים של הפנימייה הצבאית לפיקוד, חבר בוועד המנהל של “קרן תקדים”, וחבר בעמותות “לחופש נולד” ו”תסמונת פראדר וילי בישראל”.