מחזור
א׳
"נגב"1969
מאיר (מיקי) תדהר (מוסברג) ז"ל
- מחזור: א׳ / פל' "נגב"
- שנת סיום: 1969
- פנמ״צ תל-אביב
- דרגה: רב פקד / רב סרן
- יחידה: מחוז צפוני / משטרת ישראל
בן 26 בנופלו
בן שירלי וגבריאל
נולד בתל אביב בז’ בניסן תשי”א, 13/4/1951
התגורר בקרית טבעון
התגייס ב-1969
שרת במשטרת ישראל, חטיבת גולני
יחידה: מחוז צפוני
נפל בעת שירותו בכ”א בתשרי תשל”ח, 3/10/1977
מקום קבורה: תל אביב – קרית שאול
הותיר: אשה – אודית, הורים ואחים – שמי ורפי
רס”ן (מיל.) רפ”ק (רב פקד) מיקי תדהר ז”ל נולד בתל אביב להוריו שירלי וגבריאל מוסברג. סיים את לימודיו היסודיים בביה”ס “אלחריזי” בתל ברוך, עמד במבחני הכניסה לפנימייה הצבאית שליד גימנסיה “הרצליה” והיה מבוגרי המחזור הראשון. מתוך מאות נרשמים לפנימיה עברו את המבחנים והמבדקים רק שמונים חניכים, מתוכם סיימו את חוק לימודיהם עשרים ותשעה בלבד. חמישים ואחד חניכים נשרו במהלך ארבע שנות הלימודים.
שנים לא קלות היו השנים בפנימייה. אחרי הלימודים או בערבים, כשתלמידי הגימנסיה היו חופשיים לנפשם, היו חניכי הפנימייה מרותקים לבסיסם ומועסקים על פי סדר יום קשוח. לא כל השבתות היו שבתות, והחופשות – רובן היו קודש לאימונים מפרכים, לסדרות ולניווטים. אבל זה מה שהחניכים ביקשו לעשות.
ב”ספר השמיניות”, מחזור נ”ז, בגימנסיה הרצליה, נכתב עליו: “מיקי היה תוצר טיפוסי של הפנימייה הצבאית, שהתמחה בענייני ביטחון, ולא פעם הרצה לנו על המצב. בשיעורים הוא לא נמנה על המרעישים, אלא בין החולמים שבינינו, ובהפסקות עסק בכיבושים אצל בנות המין היפה. היה חבר ועד פעיל, שהיה מעורה בכל הקשור להשקטת כיתות רועשות, הבאת גירים ומפות”.
עם סיום הלימודים נערך טקס במתחם הפנימייה, שכובד בנוכחות ראש הממשלה דאז, הגב’ גולדה מאיר. היה זה מיקי שנבחר ללוותה, כשסקרה את מסדר הכבוד שנערך לכבודה ושהורכב מחניכי המחלקה המסיימת.
מיקי התנדב לשרת בגולני. עד מהרה מצא עצמו כחניך בקורס מ”כים, וזמן קצר לאחר סיום הקורס נשלח לביה”ס לקצינים.
כקצין צעיר נתמנה לפקד על מחלקה בביה”ס למ”כים, ואח”כ לקמב”ץ (קצין מבצעים) בגדוד. השנים 1970-1973 היו שנים רבות פעילות מבצעית בסוריה, בעזה ובלבנון. החטיבה היתה מעורבת מאד בפעילויות אלה, וכמובן שחלקו של מיקי לא נפקד בהן. מיקי קודם ועבר לפקד על פלוגה מסייעת, ונשלח לקורס מ”פים, אותו סיים במרס 1972. מלחמת יום הכיפורים מצאה את מיקי והוא מ”פ מסייעת בגדוד 51.
תוך כדי הלחימה הגיע לפלוגה נשק חדש – הטיל “טאו”, ששמו עוּברת ל”עורב”. דרך הפעלתו נלמדה תוך כדי לחימה, מתוך חוברות הדרכה של צבא ארה”ב. הטיל הוכנס מיד לשימוש מבצעי. יום לפני הפסקת האש עם הסורים, ב-22.10.1973, נערך הניסיון השני והמוצלח לקחת בחזרה את החרמון מידי הסורים. מיקי, בראש פלוגתו, לקח חלק במבצע, ובמהלכו נפצע מירי בשתי רגליו ופונה לביה”ח. במבצע זה נהרגו חמישים ושנים איש ונפגעו כל המ”פים (חלקם נהרגו, חלקם נפצעו). עוד בטרם החלים סופית מפציעתו, וכשהוא מדדה על קביים, יצא מיקי מביה”ח והלך לבקר את פַקודיו וחבריו בבתי החולים השונים. כשהחלים, חזר לפקד על פלוגתו.
עם סיום המלחמה והפקת הלקחים, הוחלט על הקמת פלוגות עורב חטיבתיות. מיקי נקרא להקים את עורב גולני. הוא אסף את אנשיו, ירד לנגב, הקים ואימן את הפלוגה.
באמצע שנת 1974 נשלח מיקי לקורס הפעלת טילי טאו, שהתקיים בביה”ס לחי”ר (חיל רגלים) של צבא ארה”ב בפורט בנינג ג’ורג’יה, אותו סיים בהצלחה. בשובו, חזר לפקד ולאמן את פלוגתו, ולמעשה הקים “קדר” קצינים ומפקדים ביחידת “עורב”. המינוי הבא היה: מפקד מדור נ”ט בביה”ס לחי”ר של צה”ל.
בשנת 1976 עזב מיקי את הצבא, נשא את חברתו אודית לאשה, והחל ללמוד מזרחנות באוניברסיטת חיפה. הזוג הצעיר התגורר בקרית טבעון, מקום בו למדה אודית בסמינר אורנים. לפרנסתו התגייס מיקי למשטרה בדרגת רפ”ק ובתפקיד קמב”ץ המשמר האזרחי במרחב העמקים. מיקי גם נקרא להקים ולאמן פלוגת “עורב” בחטיבת המילואים של ביה”ס למ”כים. את שירותו במילואים עשה באותה פלוגה.
בערב שמחת תורה תשל”ח, בהיותו בתפקיד, נספה מיקי בתאונת דרכים. למחרת החג, בכ”ג בתשרי תשל”ח, הובא מיקי למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול, והוא בן עשרים ושש. יהי זכרו ברוך.