מיכאל בן יאיר

בשנים 1961–1963 שירת בצה”ל כקצין ביחידות שדה, ואת שירות המילואים עשה גם בבתי הדין הצבאיים. בוגר לימודי משפטים מאוניברסיטת תל אביב ב-1968. בשנים 1982-1978 כיהן כשופט בית משפט השלום בעכו ובחיפה, בשנים 1987-1982 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, בשנים 1990-1987 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, וב-1990 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט העליון במשך שישה חודשים, וחזר לבית המשפט המחוזי עד שנת 1993.

בשנים 1997-1993 כיהן כיועץ המשפטי לממשלה בממשלת רבין השנייה ולאחריה.

בין חוות הדעת המשמעותיות שנדרש להן כיועץ המשפטי לממשלה היו:

• הטלת הגבלות על השימוש בלחץ פיזי מתון על ידי השב”כ.
• הסכם צנזורה בין צה”ל לבין עורכי העיתונות.
• הכרזה על הארגונים הכהניסטיים כארגוני טרור.
• הסכם לשחרור המרגל מרקוס קלינגברג למאסר בביתו תחת שמירה.
• קביעת משפט שווה במעצרים מנהליים בשטחים ליהודים ולא יהודים.
• קביעת תקציבים שוויוניים לבני כל העדות.
• גיבוש הנהלים המיוחדים לשם אכיפת החוק על ישראלים ביש”ע והקמת צוות המעקב בפרקליטות לבקרה ותיאום של יישום הנהלים.

לאחר כהונתו כיועמ”ש בן יאיר לימד משפט מסחרי באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב, וכיום פועל כבורר וכמגשר.