משה בן מלך ז"ל

בן יפה ואברהם. נולד ביום י”א בטבת תשט”ז (26.12.1955) בעפולה. נקרא על שם דודו – אחי אמו. משה גדל ברמת ישי, היישוב הכפרי שבו מתגוררים הוריו, ובו רכש את חינוכו היסודי בבית הספר ‘ארזים’. לאחר מכן עבר לחיפה ולמד בבית הספר הריאלי בעיר במסגרת הפנימייה הצבאית. בספר הפנימייה נכתב על מושיקו: “משה הוא כינויו של בחור חסון, הזוקף לזכותו את תואר אלוף הפנימייה בפינג-פונג. הוא חייל טוב, השואף להיות מפקד בגולני”.

משה הגשים את חלומו, כשהתגייס באוקטובר 1974 לצה”ל והחל לשרת כחייל בסיירת גולני. הוא נשלח לקורס קצינים, סיימו באוגוסט 1976 וחזר ליחידתו כמפקד מחלקה. באמצע שנת 1980 עבר משה לנח”ל, שימש כמפקד פלוגה ומיולי 1982 מילא תפקיד של סגן מפקד גדוד. בספטמבר 1985 נתמנה משה לתפקיד קצין אג”מ בחטיבה, ובראשית 1987- למפקד הגדוד. בעקבות מינוי זה קיבל את דרגתו האחרונה: סגן-אלוף.

בעת ששירת במחנה 80 כמ”פ, פגש משה במוניק- נחלאי”ת מגרעין ‘אשד’. קשר חברות נוצר בין השניים, ובאפריל 1981 הם באו בברית הנישואין. כעבור שנה אחת נולדה בתם נועם, וארבע שנים אחר כך נוספה עוד בת- טליה. המשפחה שהקים היתה חשובה ויקרה ללבו של משה, והוא השכיל לשלב את שירותו בצבא עם חיי המשפחה. “מושיקו ז”ל התעקש להמשיך את שירותו בצבא כמפקד גדוד במחנה 80, על מנת להיות בקרבת משפחתו ולהשלים את בניית ביתו”, ציין מפקד החטיבה.

ביום י”ח בתשרי תשמ”ח (11.10.1987) נפל סגן-אלוף משה בן-מלך, בעת מילוי תפקידו. בתאונת-דרכים, שאירעה בצומת יגור כאשר משאית מהשטחים התנגשה חזיתית ברכב הצבאי, משה נספה עם עוד קצין שהיה עימו במכונית. משה הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין ברמת ישי. בן שלושים ושתיים היה במותו. משה השאיר אחריו רעיה, שתי בנות, אב ואם, שלוש אחיות ושני אחים.

“מושיקו היה קצין איכפתניק באופן מיוחד”, סיפר תא”ל (מיל’) יורם גלבוע, “תמיד רצה להגיע להישגים גבוהים יותר וביותר תחומים. המון דברים הרגיזו אותו, כשבסך הכול העניינים זזו. הוא היה מדקדק בפרטים, ואף פעם לא נח ולא שקט עד שהגיע לרמה שחשב לנכונה… מושיקו היה קצין ומפקד, נחלא”י אמיתי.

הוא עשה מסלול של פיקוד הן בהיאחזויות, הן בחטיבה. האמין בחוסנו של הנח”ל בשני תחומים אלה באמונה שלמה”. הוא היה אדם בעל עקרונות, שנלחם בלא ליאות על דברים שהאמין בצדקתם. הוסיף אחד מחבריו: “לגבי, היה מושיקו סמל הקצין האידיאלי: חרוץ, עקשן, יוזם, עקרוני, בעל ראיית שטח מעולה, תמיד צופה מהלך אחד או שניים קדימה”.

להנצחת שמו הוציאה לאור המשפחה חוברת, המתארת את מהלך חייו רבי העשייה של משה ויש בה ביטויים של תדהמה וכאב על אובדנם של חיים אלה. המשפחה תרמה לבית-הכנסת ‘מגן דוד’ ברמת ישי לוח שיש, שחרוט בו שמו ונסיבות נפילתו של משה. ברמת ישי הוקמו גן ואנדרטה על שמו- “גן משה”, בסיועו ובתמיכתו של ראש המועצה מר דרור פוגל ז”ל.