נדב-שמואל כרמי ז"ל

נדב נולד ב-28.11.52 בקיבוץ סער שבגליל המערבי, בן להורים צעירים שעלו ארצה בעליה בלתי חוקית. הם עלו מרומניה דרך בולגריה ולאחר תקופת שבי במחנות האנגלים בקפריסין עלו ארצה עם עליית הנוער לקיבוץ תל-עמל (ניר דוד לפני קום המדינה).

נדב היה תינוק וילד מלא חיים. תמיד שמח מחייך ומסביר פנים, התנהגות שליוותה אותו גם בבגרותו לאורך כל החיים.

בגיל שנתיים וחצי עבר נדב מקיבוץ סער שם נולד לכפר אתא, לאחר שהוריו עזבו את הקיבוץ. שם גר עד היותו בן שבע וחצי כאשר עבר לקרית ביאליק. נדב למד בקרית ביאליק מכתה ג’ ועד כתה ח’ בבית ספר “הבונים”. נדב הצטיין בלימודיו בבית הספר, היה חבר בתזמורת הנוער שם ניגן בחצוצרה וטרומבון. תמיד מוקף בחברים וחברות והיה לב החבורה.

לאחר מבדקי הסיום שבסוף כתה ח’ קיבל זימון להבחן לפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה. נדב שחונך מינקות לאהבת העם והארץ ראה ברעיון להתקבל לפנימיה הצבאית אתגר, ולאחר הסכמת ההורים ניגש לבחינות והצליח להתקבל לפנימיה הצבאית.

נדב למד בבית הספר הריאלי ובפנימיה הצבאית החל מספטמבר 66. גם בפנימיה ובבית הספר הריאלי הצליח ביותר וגם כאן הפך למרכז החבורה.

במסגרת האימונים בפנימיה הצבאית עבר קורס צניחה צה”לי בחופש הגדול שבין כתה י”א לי”ב כאשר נדב שנולד בחודש נובמבר היה הצעיר ביותר וסיים לפני היותו בן 17.

בהמשך, לאחר הצלחות המחזור בקורס צניחה הועברו החניכים לקורס נהיגה. גם כאן סיים בהצלחה במבחן הראשון אך לא יכול היה לקבל את הרשיון מאחר והיה צעיר מן המותר.

למרות הקושי שבלימודי הפנימיה הצבאית יחד עם בית הספר הריאלי נשאר נדב מאוד קשור להוריו ולאחותו הקטנה נועה, כאשר לא פעם ויתר על בילוי עם החבורה לטובת בילוי עם המשפחה.

נדב הצטיין בלימודיו וקיבל מילגה מבית הספר. נדב היה ספורטאי מצטיין, בעל כושר גופני בלתי רגיל. שיחק בקבוצת הכדורסל של הכרמל, ומאידך אהב משחקי חשיבה, הוא שיחק שח-מט ברמה טובה ביותר (ההודעה על מלחמת יום הכיפורים מצאה אותו באמצע משחק שח עם אמו).

בסיום ביה”ס ולפני גיוסו לצה”ל יצא לטיול בן חודש עם חבר מהפנימיה לאירופה, פגש חברים חדשים ונהנה מאוד מקצת חופש מן המסגרת הצבאית לפני גיוסו לצה”ל.

נדב התגייס לצה”ל בחודש נובמבר 1970 כשהוא בן 18. לאחר שגיוסו לקורס טייס נדחה כאשר התברר שהוא “עיוור צבעים” דבר הפוסל אותו מלהיות טייס, נדב התנדב לצנחנים. הוא צורף לגדוד 202 לפלוגה שהיתה כבר בשירות 9 חודשים. שילוב חניך הפנימיה לפלוגה בוגרת התאפשר עקב האימונים וקורס הצניחה המוקדם, כך שנדב היה למעשה צעיר בשנה מכלל הפלוגה אליה הצטרף.

את ימיו הראשונים בצה”ל עשה ליד תעלת סואץ בגבול מצרים כאשר הפלוגה מחלקת את זמנה בין אחזקת קווים בגבולות והמשך אימונים. נדב סיים קורס מ”כים לאחר 8 חודשים בצה”ל. הוא היה אמור לסיים כחניך מצטיין אך הוחלט לתת את התואר לחייל שעשה את כל המסלול עם הפלוגה מראשיתה. נדב קצת כעס על ההחלטה והבטיח שאת הקורס הבא יסיים כך שלא יוכלו לקבל החלטה אחרת. נדב שובץ להדרכה וקיבל פיקוד על כיתת טירוני צנחנים.

נדב יצא בשלב מוקדם מאוד לקורס קציני חי”ר בבה”ד 1 במצפה רמון, קורס בן חצי שנה. נדב השקיע רבות בקורס וביטא בו את תכונותיו וכשרונותיו אשר בלטו מילדותו ובבתי הספר. נדב עזר מאוד לחבריו בקורס בכל דרך אפשרית, עודד, תמך והציע עזרה. חוץ מעזרתו לזולת בלט נדב בכושרו הפיזי ובכל המקצועות הצבאיים, וכפי שהבטיח נבחר להיות חניך מצטיין פלוגתי של הקורס כאשר את דרגתו חושף הרמטכ”ל רב אלוף רפאל איתן. נדב לא סיפר למשפחתו על האפשרות שיהיה חניך מצטיין וההפתעה והשמחה היו גדולים עוד יותר.

במהלך קורס הקצינים כאשר היה נדב בן 19 נולדה אחותו השניה ניבה. נדב ואחותו נועה היו המשכנעים להולדתה של ניבה, כאשר הוא טוען שזה עוול שהורים כאלה לא יביאו עוד ילדים לעולם.

לאחר קורס הקצינים חזר נדב לגדוד 202 בדרגת סג”מ וקיבל פיקוד על מחלקה בפלוגת פברואר 1972. הפלוגה היתה בפעילות מבצעית בעזה, בהמשך בברדוויל ובדרום לבנון, כאשר הם משלבים כל הזמן קווים ואימונים. נדב המשיך במסלולו בגדוד 202 בקבלו דרגת סגן ובהמשך מונה כסמ”פ בכיר על תקן סרן בפברואר 1973 עוד לפני היותו בן 21.

נדב השתתף בשלוש פעולות תגמול בתוך לבנון. הציעו לנדב לקבל פיקוד על פלוגת מאי הצעירה, אך נדב ביקש לאפשר לו לעבור קודם קורס מ”פים, כי אם הקורס מוסיף גם חייליו זכאים לכך. בקשתו התקבלה והוא יצא לקורס מפקדי פלוגות, שם כדרכו הצטיין בפועלו.

במהלך היותו בקורס מפקדי פלוגות פרצה מלחמת יום הכיפורים ונדב צורף לאותה פלוגה עליה לא רצה לקבל פיקוד ללא הקורס.

בכל התפקידים אשר מילא זכה נדב להערכה רבה. הוא היה מקצוען ויסודי, עם כושר מנהיגות בולט שניכר בהופעתו ובהתנהגותו. חייליו כיבדו, העריכו ואהבו אותו. מפקדיו העריכו וסמכו ידיהם עליו. כולם היו תמימי דעים שעתידו מבטיח.