מחזור
ג׳
"יזרעאל"1971
עמוס נחום ז"ל
- מחזור: ג׳ / פל' "יזרעאל"
- שנת סיום: 1971
- פנמ״צ תל-אביב
- דרגה: סגן
- יחידה: גדוד 77 / חטיבה 7 / חיל השיריון
בן 20 בנופלו
בן חנה ואלדו
נולד בחיפה בה’ בניסן תשי”ג, 21/3/1953
התגייס ב-3.11.1971
שרת בחיל השריון
יחידה: חט’ 7, גד’ 77
נפל בקרב בי”ז בתשרי תשל”ד, 13/10/1973במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מזרעת בית ג’אן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: אשדוד
הותיר: הורים, אח ואחות
קורות חיים
עמוס, בן חנה ואלדו, נולד ביום ה’ בניסן תשי”ג (21.3.1953) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי “גאולים” באשדוד ובפנימייה הצבאית שליד הגימנסיה “הרצליה” בתל-אביב. כבר מילדותו היה עמוס תלמיד טוב והצטיין בעיקר בחוש ובידע טכני, שטיפחם גם כתחביב. הוא הרבה לקרוא ולהאזין למוסיקה, אולם יותר מכל אהב לעסוק במכונות, במכוניות ובמכונאות. עמוס הצטיין בתכונות מיוחדות, שבזכותן התחבב על הכל מאז היה ילד ועד שהיה לקצין בצה”ל. הוא היה חייכן ועליז, שלא ידע כעס ורוגז, רודף צדק ואוהב בני-אדם. בשעות קשות ובמצבי לחץ ידע לשמור על שלוות נפש וסייע רבות לחבריו בביטחונו העצמי, ברוחו הטובה ובשמחת החיים שלו. כשלמד בגימנסיה “הרצליה” ובפנימייה הצבאית תכנן עמוס את דרכו בצה”ל ובחר בחיל השריון. מגיל צעיר העריץ את החיל הזה. בגלל הידע הטכני שלו ועניינו בכל הקשור במכונות, אהב את העיסוק בטנקים ובכלי רכב משוריינים. הוא אף עשה נפשות לשריון בקרב חבריו, כאשר עמדו על סף גיוס לצה”ל. לכן דבק בו הכינוי ‘שריונר מושבע’. בפנימייה הצבאית ובגימנסיה הצטיין בלימודים, ועל כל עבודותיו זכה בציונים טובים. יחד עם חבריו עבר קורס צניחה בעודו חניך בפנימייה, בסוף הכיתה השביעית. עמוס היה קשור מאוד למשפחתו. בבית הוריו למד להעריך ולקיים ערכים כגון אהבת מולדת ונאמנות לעם. בכל חופשה מיהר הביתה כדי להיות במחיצת בני המשפחה.
עמוס גויס לצה”ל בתחילת נובמבר 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות עבר סדרת קורסים, לרבות קורס מפקדי-טנקים. משהצטיין בתפקידו שלחוהו מפקדיו לקורס קצינים ולקורס קציני שריון. הוא עשה חיל ונחשב חייל ומפקד מצטיין. למרות שהיה קצין בגיל צעיר מאוד, רצו חיילים רבים לשרת תחת פיקודו ביחידה שלו, כיוון שנודע כמפקד לדוגמה, הדואג לפקודיו, מתחשב בהם ועושה למענם כמיטב יכולתו.
במלחמת יום הכיפורים לחם עמוס ברמת הגולן. כמפקד מחלקת טנקים עבר את כל קרבות הבלימה הקשים נגד הסורים, באזור שבין תל חרמונית לקוניטרה. מחלקתו הייתה חלק מאותה עוצבה, שנאמר עליה כי הצילה את מדינת ישראל. אחרי קרבות הבלימה, המשיך עמוס לפקד על מחלקתו בפריצה לתוך שטח סוריה.
הוא נפצע בהתקפת יחידתו על מזרעת בית ג’אן ומת מפצעיו ביום י”ז בתשרי תשל”ד (13.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדוד. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. אחרי נופלו הועלה לדרגת סגן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי עמוס היה קצין ישר, מסור, בעל הישגים, אחראי ואהוד.