מחזור
ט׳
1963
עמרם מצנע
- מחזור: ט׳
- שנת סיום: 1963
- פנמ״צ חיפה
- דרגה: אלוף
- יחידה: חיל השיריון
בשנת 1963, התגייס מצנע לצה”ל, שובץ בחיל השריון ושם עבר הכשרה כלוחם ומפקד טנקים. בין התפקידים שמילא בצבא: מג”ד שריון בחטיבה, מפקד קורס קציני שריון, קצין אג”ם של גייסות השריון, מפקד עוצבת ראם, מפקד חטיבה 188, מפקד חטיבה 460, מפקד עוצבת געש, מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בצה”ל, ראש מחלקת מבצעים במטכ”ל, ראש אגף התכנון ומפקד פיקוד המרכז בזמן האינתיפאדה הראשונה. בין יוני 1975 – יולי 1976 שמש כמח”ט חטיבה 188.
בשנים 1980–1981 פיקד על אוגדה 36 בדרגת תת-אלוף. באוקטובר 1981 מונה למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. במלחמת לבנון הראשונה כיהן גם כראש מטה הגיס הצפוני בפיקודו של יאנוש בן-גל. לאחר אירועי סברה ושתילה מתח ביקורת על שר הביטחון, אריאל שרון, בנוגע למטרות המלחמה. הוא הודיע על פרישתו משירות הקבע והבהיר למפקדיו כי מדובר במחאה פוליטית, שהוא איבד את האמון בדרג האחראי על הצבא וכי יוכל לחזור לצבא רק אחרי ששר הביטחון יתפטר. לאחר שיחות עם הרמטכ”ל וראש הממשלה, יצא לחופשה קצרה וחזר לפקד על המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. לטענת הרמטכ”ל, רפאל איתן, הורשה מצנע לחזור לתפקידו לאחר שחזר בו בכתב מדבריו.
בהמשך כיהן כראש מחלקת מבצעים. בינואר 1986 הועלה לדרגת אלוף ומונה לעוזר ראש אג”ם, כיהן כמפקד פיקוד המרכז בין השנים 1987 ל-1989, בתקופת האינתיפדה הראשונה. תפקידו האחרון בצה”ל היה ראש אגף התכנון, בשנים 1989 – 1993.
במלחמת ששת הימים שרת סגן עמרם מצנע כקצין מבצעים בגדוד שריון. בקרב על מוצבי רפיח נפגע הטנק ממנו לחם והוא עצמו נפצע בפניו ובכתפו, אך המשיך להלחם. בהמשך הלחימה, בקרב על מערך אל ג’ירדי, נפצע סגן עמרם מצנע פעם שניה וזמן מה לאחר מכן נפצע פעם שלישית מרסיסים, ולמרות זאת המשיך בבצוע משימתו. הוא הועבר לטיפול רפואי רק בגמר יום הלחימה הראשון בחצות.
על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת
ניסן תשל”ג אפריל 1973,
דוד אלעזר, רב אלוף
ראש המטה הכללי
במלחמת יום הכפורים פיקד סא”ל עמרם מצנע על גדוד טנקים, שהוקם עם פרוץ המלחמה ולאור זאת הכרותם ההדדית של המפקדים והחיילים היתה שטחית. למרות זאת הצליח סא”ל עמרם מצנע לגבש את הגדוד תוך-כדי הקרבות, כאשר הוא מהווה דוגמה אישית לפקודיו, משך כל קרבות הבלימה. בליל 15-16 אוק’ 1973 פיקד סא”ל עמרם מצנע על גדודו בקרבות “החווה הסינית”. בקרב זה לחם גדודו בכוחות אויב עדיפים ובמשך הלילה נפגע הטנק של סא”ל עמרם מצנע והוא נפצע. למרות פציעתו המשיך בלחימה עוד מספר שעות עד שפונה. במעשיו אלה הוכיח סא”ל עמרם מצנע אומץ-לב, כושר מנהיגות ודבקות במשימה.
על מעשה זה הוענק לו : צל”ש הרמטכ”ל
תשרי תשל”ו ספטמבר 1975,
מרדכי גור, רב אלוף,
ראש המטה הכללי
שנת 1993, מיד לאחר שחרורו מצה”ל, החליט לרוץ לראשות העיר חיפה .בתקופתו כראש העיר חיפה, פעל בין היתר לקידום מערכת החינוך והשלמת התקנת מחשבים בכל רובדי המערכת. הוא ניסה ליצור אקלים עסקי ותנופת פיתוח של מרכזים מסחריים במטרה למשוך משקיעים פרטיים וציבוריים. הוא אחראי לבניית תשתית תחבורה הכוללת כבישים, מחלפים, גשרים, יזם הוספת תחנות רכבת ובניית מסוף תעופה לטיסות קצרות טווח. בתקופת כהונתו של מצנע קודמו פרויקטים ארכיטקטוניים רבים בעיר.
בנובמבר 1998 נבחר לקדנציה שנייה ברוב של 65% מקולות הבוחרים. בנוסף כיהן כיו”ר אגד ערים חיפה לאיכות הסביבה, ויו”ר הנהלת רשות נחל הקישון.
בשנת 2002 רץ לראשות מפלגת העבודה ומולו התמודדו היו”ר דאז, בנימין בן אליעזר, וחבר הכנסת חיים רמון. מצנע זכה ברוב גדול בבחירות המקדימות, והוביל את מפלגתו בבחירות לכנסת ה-16, בהתמודדות מול אריאל שרון. כחבר הכנסת, שימש חבר ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים והגנת הסביבה. מצנע היה מיוזמי הסכם ז’נבה.
אף שהתנגד לכך בעבר, לקראת סיום שנת 2004 החליט לצדד בכניסת מפלגתו לממשלת אחדות לאומית עם הליכוד, על מנת לאפשר לשרון ליישם את תוכנית ההתנתקות מעזה.
ב-13 בנובמבר 2005 הודיע מצנע על פרישתו מהכנסת, על מנת לכהן כיו”ר הוועדה הקרואה בירוחם, לאחר המשבר הקשה בעירייה והדחת ראש העיר. בנאום הפרישה מהכנסת אמר: “אני מאמין שבלכתי לירוחם אתרום מניסיוני לשיקום המקום, ויחד עם זאת אשמש כדוגמה וחיזוק לרוח ההתנדבות במדינת ישראל. אני תקווה שעשייה זו תוכיח שגנרלים במילואים, חברי כנסת וראשי ערים לשעבר יכולים וצריכים להמשיך ולתרום לא רק בממשלה ובמסדרונות השלטון, אלא גם בחזית העשייה, בשטח, בהתמודדות עם הבעיות”.
כיו”ר הוועדה הקרואה בירוחם פעל מצנע לשיפור מערכת החינוך ואיכות הסביבה וקידם פרויקטים לפיתוח תשתיות, ביניהם הקמת עיר הבה”דים (בסיסי הדרכה של צה”ל) באזור ירוחם.
על תרומתו הייחודית לחיזוק איכות השלטון ולקידום המשק והחברה בישראל הוענק למצנע “אות אביר איכות השלטון” לשנת 2007. על התנדבותו והיחלצותו כיושב ראש הוועדה הקרואה ירוחם, על תרומתו הייחודית לקידום המשק והחברה בישראל הוענק למצנע פרס “ממשיך דרכו של בן-גוריון”, תש”ע-2009. בשנת 2010 זכה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי, בתואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון וכן בתואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.
ב-5 במרץ 2014 קיבל מצנע את פרס “אות הפרלמנטר” למושב החורף של הכנסת ה-19, של המכון הישראלי לדמוקרטיה יחד עם חברת הכנסת מיכל רוזין.
בשלהי דצמבר 2014 והכנסת התשע עשרה הודיע מצנע על פרישה מהחיים הפוליטיים.