מחזור
ז׳
1961
שמחה זעירא ז"ל
- מחזור: ז׳
- שנת סיום: 1961
- פנמ״צ חיפה
- דרגה: סרן
- יחידה: חיל השיריון
בן 30 בנופלו
בן טובה ומרדכי
נולד בתל אביב בא’ בתשרי תש”ד, 29/9/1943
התגייס ב-3.9.1961
שרת בחיל השריון
יחידה: גד’ חש”ן 8300
נפל בקרב בט”ז בתשרי תשל”ד, 12/10/1973 במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: צומת נסג’ באזור רמת הגולן
מקום קבורה: ירושלים – הר הרצל
אזור: ה, חלקה: 4, שורה: 2, קבר: 4.
הותיר: אישה, בן ובת, הורים, אח ואחות
אחרי השחרור נרתם שמחה ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בגלל אהבתו הרבה לארץ ולנופיה לא היסס בבחירת המקצועות גיאוגרפיה ומזרחנות, אך בשנה השנייה ללימודים עבר לפקולטה למדעי הטבע, לחוג לגיאולוגיה. באותה שנה נשא לאישה את חברתו יעל והשניים השתקעו בירושלים. בלימודים התרכז שמחה בנושאי חקר החומר ועבר לעסוק במחקר הגבישים. את עבודת המוסמך שלו הכין בהדרכתו של הפרופסור לב וסיים אותה בהצטיינות.
בשנות לימודיו נולדו ליעל ולשמחה שני ילדיהם, רן וארנה. בעידוד מוריו החליט להרחיב את מחקרו לקראת עבודת הדוקטור, ובשנת 1972 נסעה המשפחה למרבורג שבגרמניה. לאחר קשיי ההסתגלות שקע שמחה בעבודת מחקר כחבר בצוות חוקרים מארצות שונות בעולם, שעסקו בחקר גבישים מאבני הירח. באותה תקופה פרסם את עבודותיו המדעיות הראשונות והישגיו המדעיים החלו לזכות בתשומת-לב בעולם המדע וגרמו לו ולמוריו סיפוק רב. בקיץ של שנת 1973 נשלח שמחה ליוסטון שבטקסס, לכנס מדענים המועסקים על-ידי סוכנות החלל האמריקנית.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הודיע שמחה כי הוא יוצא לחופשת היעדרות מן האוניברסיטה, והגיע לציריך לבוש מכנסי ג’ינס ומעיל רוח, ובידו תיק קטן, שבו מעט חפצים אישיים. אחרי קשיים מרובים הצליח לעלות יחד עם חבר על המטוס האחרון שטס ארצה. כשהגיע לישראל לא מצא את יחידתו והשניים הצטרפו ליחידת חו”ל- יחידה שהוקמה מאנשי מילואים, שחזרו ארצה. שמחה הצטרף מיד למטה היחידה ודאג במרץ רב ובמסירות להשלמת הקמתה.
ביום רביעי, 10.10.1973, עלתה היחידה לרמת הגולן, כששמחה משמש קצין-מטה של היחידה ופועל מתוך נגמ”ש הפיקוד.
ביום ט”ז בתשרי תשל”ד (12.10.1973), בקרב הפריצה למובלעת, באזור צומת נסג’, הותקף הנגמ”ש על-ידי מטוסי האויב, ושמחה הפעיל את המא”ג נגדם בלי להתכופף, בשקט ובקור רוח. תוך כדי הלחימה וההתקדמות מזרחה נפגע הנגמ”ש באזור כפר נסג’-תל-קרין שבמובלעת הסורית ושמחה נהרג.
הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים, אח ואחות. במכתבו למשפחה האבלה כתב עליו מפקדו: “…סגן זעירא שמחה שירת ביחידת שריון כקצין מטה בנגמ”ש הפיקוד. בזמן ששירת אצלנו הוכיח את עצמו כלוחם וכאדם בעל רוח התנדבות והקרבה. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הנני מביע את צערנו העמוק והננו משתתפים בצערכם העמוק”.